© 2023 by NOMAD ON THE ROAD. Proudly created with Wix.com

סופרסטאר

 

 

 

 

לא עוזבת את העיר, אלא אם יש הסעה למטר מטאורים במצפה רמון

 

 

 

החלטנו, אני וחברותי, לשבור את השגרה העירונית ובהזמנה אגבית בפיסבוק של קבוצה שהגדירה עצמה כ:

 

 

 

תל אביבים יוצאים לראות מטאורים והבטיחה חוויה מיוחדת של טבע זורח בשמי מצפה רמון,

 

 

 

החלטנו לזרום באופן ספונטני כמה חברות יחד: קרנינה, סופי, נושין ואני

 

 

 

ולנסוע יחד ללילה רחוק מאורות העיר וקרוב אל הכוכבים, הטבע והמדבר,

 

 

 

כדי לראות גשם של כוכבים נופלים ולהתחבר טיפה חזרה לעצמנו בגרסה הפשוטה ביותר.

 

 

 

 

 

 

 

מהעיר אל המדבר

 

 

 רצינו להתרחק מהפקקים של תל אביב אבל אחרי שלוש שעות נסיעה נפגשנו בפקק...במצפה רמון!

 

 

מסתבר שלא היינו המקוריות היחידות וכמונו, כך אחרים ראו בהזדמנות, תפסו את אוהליהם, ילדיהם

 

 

ומכוניותיהם ונסעו למדבר.

 

 

ולמרות הדרך החוויה הייתה  משעשעת....הגענו למדבר אחרי כמה שעות נסיעה, כמעט בחושך מוחלט,

 

 

 וירדנו ישר לתוך מבנה יחיד ובודד באמצע שום מקום עם סניף בנק פועלים, שווארמה ופיצה...האמת קצת היה הזוי:)

 

 

...הזכיר לי את השיר של "קפה בגדד" למכירים, שמספר על מפגש בבית קפה נטוש בין לאס ווגאס לשום מקום...ככה לפחות זה הרגיש באותו רגע.

 

 

BAGDAD CAFE - I'm Calling You - YouTube

  

 

וכמובן מעבר לשינוי התפאורה הרגשנו גם בשינויי מזג האוויר...היה קרירררר וכיף (לפחות בשלב הזה), כמובן שהלכנו לשווארמה...בשביל השירותים כי אם כל הכבוד לרצון להתחבר לטבע, יש גם טבע אנושי :)

משם אחרי העדר (כי לא היה לנו מושג מי נגד מי...הכי ספונטני שיש!), הגענו פתאום לאצטדיון חשוך מלא בשמיכות ואוהלים על הדשא, האתגר היה לחפש חלקת דשא פנויה כדי שנשתטח עליה.
נושין מצאה ואנחנו אחריה, סידרנו שק"ש ושמיכות, פתחנו בקבוק יין אדום ובראוניס והרמנו לחיי הכוכבים שבדרך...

 

"אני שוכב לי על הגב
מביט על התקרה
רואה כיצד חולפים ימי
בבטלה גמורה
אני שוכב לי על הגב
חושב, חולם, הוזה
והחיים יפים, יפים

ממש כמו מחזה" (אריאל זילבר)

 

(התמונות מתוך מאגר התמונות בגוגל)
 

ברגע שנחים על הגב ושמים את הראש ומסתכלים מעלה,חופה אדירה של כוכבים מתגלה וזה מחזה יפה באמת, החשכה תורמת ומה שהיה יפה, שהציבו רמקולים בפיזור ברחבת האצטדיון והיה אפשר לשמוע הסברים על התופעה מחובבי אסטרונומיה, כך שזה הפך את החוויה לטיפה יותר עמוקה מרק להסתכל בשמיים ...
ואז זה קורה...15 דק צריכה העין להתרגל לחושך ואם אין פנסים או פלאש באזור, מתחילים לראות כוכבים נופלים בזה אחר זה.
וכל פעם שזה קורה, כל הקהל השקט והאדיר באצטדיון מגיב בקריאות התפעלות של "ווואו", ואז או שאת הצלחת לקלוט את אותו כוכב וכולך התלהבות גם...או שנרדמת לרגע והתעוררת לגלות שפספסת:)

 

 

 

 

(התמונות מתוך אתרי טבע ונוף ומאגר גוגל)
 

כמה כוכבים שנפלו עכשיו ...
המזל שהיו כמה פיקים כאלה בשעה 1:00 ובשעה 3:00 בהם ראו את המטאורים (פארסאיטים מהשם המתולוגי פארסאוס) שהם בעצם רק אבק כוכבים מכוכב שביט שפעל לפני 800 שנה בערך ועכשיו רואים את מה שהותיר אחריו.
יש בזה קסם...לראות משהו עכשיווי שהוא תוצר של של משהו מהעבר הרחוק שלך.
יש בזה הרבה יופי...מרגישים את הנצחיות ככה ולו לרגע קט.

 

"כמה כוכבים שנפלו עכשיו
אבדו לי מילים
עוברות שנים לידנו
פוגשים אנשים
ארמונות והרים
ובונים מגדלים

קמים ונופלים עכשיו


בין כל השבילים
מצאתי לי גם כוכב אחד

ילחש לי דברים
ינחם במילים

ישאר לימים


אור כזה
שנשאר לא כבה
כשנושבת הרוח
כשלוחץ וקשה
מתנצל מתרצה
ויצחק אם תבכה
ישאר אם תרצה

אור כזה"

(ישי ריבו- עידן רייכל)

 

 

"אור כזה"-ישי ריבו (הפרוייקט של עידן רייכל) בביצוע LIVE באולפן

 

בכל מקרה, אנחנו כיסינו את עצמנו (תרתיי משמע), התארגנו עם פליזים, שמיכות מהקור שהתגבר עם הלילה המדבר, וגרם לנו להתגעגע קצת לתל אביב (כמובן שכשהגענו חזרה למחרת לתל אביב הגעגוע נשכח מהלחות הדביקה:), אבל השתדלנו להתחמם ונהנו מפיקניק מפנק שארגנו בין החברות עם סלטים, גבינות, סנדוויצ'ים ואווירה בין כוכבית.

במהלך הלילה השמיעו מוזיקת רקע מרגיעה של ג'אז, פינק פלויד ואחרים שהכניס את כולנו ל מוד הנכון,  וגם היו מרצים ממכון ויצמן ומאוניברסיטת תל אביב שסיפרו על מערכות הכוכבים ונתנו קצת פלפל לחוויה, עם מייצג מסביר על כוכבים מיוחדים בשמים, באמצעות מספר קרני לייזר ירוקות שגרמו לכולם, (גם ללא מטיבי אסטרונומיה כמוני!), להתבונן ולהבין קצת יותר על הגלקסיה שלנו.

 


 

(התמונות מתוך אתרי טבע ונוף ומאגר גוגל)
 

 

"זהירות כותל, מצפה רמון מאחוריך..."

 בין לבין נרדמנו והתעוררנו, התקררנו והתחממנו, הרגשנו סופרסטאריות עם סיבה ונהננו מהחוויה אבל באותו מידה ייחלנו כבר שהאוטובוס יגיע ונפשיר קצת בדרך חזרה לתל אביב. 

 

היה לילה מיוחד מאד, כיף לצאת לרגע מהשגרה ומהעיר כדי לראות מה יש למדבר להציע...

 

 

זה נותן פתיח נהדר לחופשה שמתחילה ממש עכשיו.


וכמובן, איך לא ...לא שכחנו לבקש כמה משאלות על הדרך בעבור כמה כוכבים נופלים:)
 

"מה אביא ילדתי הקטנה
מה אביא לך מתנה
אביא לך שיר אוהבים
אביא לך אור כוכבים
אביא לך רוח של ים

אביא לך את כל העולם"

(אהוד בנאי)

 (תמונה של דנה סתוי)

 

 

לסיכום, ממליצה בחום להוריד את האפליקציה Skyview- אפליקציה חינמית שמראה ביום ובמיוחד בלילה את הכוכבים, המזלות, הירח, השמש ועוד ומסבירה מקסים את מה שלפעמים קשה לדמיין בעין.


אני מהאנשים שכשמצביעים להם על השמים ואומרים :"תראי את הדובה הגדולה!" ...אני מהנהנת בשביל הנימוס אבל ממש לא מבינה איפה ולאן מתכוונים...עד שהורדתי את האפליקציה הזו ועכשיו השמים הם (לא) הגבול מבחינתי!

ממליצה בחום לכל מי שרוצה לדעת טיפה יותר ונתראה במסע בין כוכבים הבא.

 

Matthews Southern Comfort Woodstock We Are Stardust

 

 

Please reload