© 2023 by NOMAD ON THE ROAD. Proudly created with Wix.com

Cose della vita -הדברים שיש בחיים

 

"שחקי שחקי על החלומות, זה אני החולם שח, שחקי כי באדם אאמין, כי עודני מאמין בך!" (ש, טשרנחובסקי)

 

 

החלטתי שאני מגשימה לעצמי את החלומות...

 

שנים של עזרה בחלומות של אחרים, עודדו אותי להאמין שאם אני יכולה לאחרים אני בטח ובטח יכולה לעצמי.

אז מבין הרשימה שהתחלתי לנסח לעצמי בלב ובדף, כתבתי שלושה דברים עיקרים- להיות בריאה, למצוא זוגיות ואהבה ולהגשים חלום ילדות ישן.

 

לגבי הבריאות, אני עובדת על זה...אחרי סרטן שד לפני שנתיים מצאתי את עצמי יותר מבינה שזה לגמרי אצלי בידיים ולא משהו שנפל משמיים...ואם זה בכל זאת נפל עלי, אז יש לזה סיבה, להעיר אותי משנתי ו"להתעורר על החיים שלי" ...כמו שאומרים בשפה של החניכים שלי.

 

ומאז אני ערה, שומרת על עצמי מעבודה יתר (חח, לא תמיד מצליחה:), משתדלת לאכול נכון (נרשמתי ל"מירי בלקין", וירדתי 10 קילו בינתים!:) אבל מדי פעם חוטאת במשהו טעים ויום למחרת חוזרת למוטב:),משתדלת לעשות דברים שהלב שלי מבקש...לטייל ולגלות מקומות שעושים לי שמח, לעשות הליכות עם חברה טובה בים לפחות פעמים בשבוע ולדבר על אלוהים ועל מסעדות חדשות שנפתחו, לשתות כוס קפה עם קצף בצורת לב מהקיוסקפה השכן ברוטשילד, לשמוע מוזיקה באוטו, להפגש עם חברות טובות לבראנץ בשישי ולדבר על החיים כדי לאוורר את מה שבפנים ואת מה שבחוץ...מנסה לחיות טוב.

 

 

 

לגבי זוגיות ואהבה, היו כמה ניסיונות בדרך אבל גם אחרי דייט כושל וחוסר דימיון בין הגבר בתמונה לבין הגבר שיושב מולי בדייט ..חחח, למרות הכל אני משתדלת להאמין שאני בדרך , וכל דייט כזה הוא מין מדרגה לדבר הטוב הבא. יש בי אופטימיות לחיים ואמונה שמצד אחד כמו עניין הבריאות, צריך לעשות מאמץ כדי שזה יקרה... להכנס לאתרים, לשאול חברות, להפתח יותר ויותר, לצאת לדייטים ולהאמין שזה מקרב...

אבל לפעמים זה לא זורם כמו שהייתי רוצה, ואז אני שמה את זה בצד כמו איזו מגבת רטובה אחרי מקלחת ומחכה שתתיבש או פשוט שאני אהיה מוכנה מבפנים לצאת לסבב הניסיונות הבא:)

 

אני לא עובדת בזה, מכירה אנשים שכן, אבל אני לא מאמינה שזה בא בכוח...זה בא כשהאדם מוכן לקבל ולתת אהבה ולשים לב לסימנים ששולחים לו בדרך.

אני מודה שפה אני לא מקבלת ציון גבוה על עשייה רבה בשטח וזו לא משאלה שעדין הגשמתי מבין השלוש...אבל מקווה לקבל מההוא למעלה לפחות ציון גבוה על השתדלות :)

 

 

החלום השלישי- חלום ילדות ישן! 

אבל יש חלום אחד שהגשמתי ממש לפני שבוע והייתי חייבת לשתף...וזה החלום השלישי ברשימה שגרם לי להתרגש עד דמעות: הופעה של הזמר שגדלתי עליו!

גדלתי ביבנה ברוב שנותיי, מחוברת לשלוש חברות ילדות שמככבות בחיי מכיתה ז' ועד היום:)...יפעת, מיטל ונושין.

 

ביחד צלחנו את רוב שנות הבגרות ובחינות הבגרות שלנו , את האהבות הראשונות והשניות, את החלומות שרצינו להיות כשהיינו קטנות, ואת החיים ששלחו לנו כל פעם אתגר או משימה אחרת. 

הפסקול שליווה אותנו בתקופת הנעורים היה של ארוס רמזוטי, זמר איטלקי שחדר לפליילסט שלנו עוד לפני שידענו שיש פלייליסט.

גדלתי על השירים שלו ותמיד חלמתי שיבוא יום והראה אותו באיטליה בהופעה אמיתית ולא רק בקליפים בMTV...ולפני שבוע זה קרה!

 

 

זו ילדותי השנייה

משהו נכנס בי לפני חודשים והחלטתי שאת החלום הזה אני מגשימה לעצמי עוד השנה, החלטתי שהחלומות שלי לא יכולים להיות תלויים באחרים כדי שיתממשו, ורציתי להוכיח לעצמי שזה באמת נכון.

כי אם זה נכון, אז גם שני החלומות האחרים שלי, הם ברי הגשמה ותלויים בעיקר בי ...וזו מחשבה שנותנת הרבה כוח בתוך שגרת חיים שפשוט עוברת עליך ואת נתונה לחסדיה.

אז פרסמתי בקבוצת החברים שלי הזמנה לכל המעוניין להצטרף להרפתקה- סופש ארוך במילאנו איטליה והופעה של ארוס רמזוטי בטורינו...וחיכיתי!:)

 

מהר מאד הבנתי שאין סנכרון הכרחי בין מה שאני רוצה בשבילי לבין מה שאחרים רוצים לעצמם...כל אחד ואחת במרוץ החיים שלהם, טיטולים, חיפושי עבודה, נכסים, ילדים בגן, ילדים בבית ספר, פיטורין, חיפושים, מציאות...חיים.

ושם, כמעט והובסתי.

 

כמעט וויתרתי על הרעיון כי לא מצאתי פרטנרים להגשמה שלו ולסלפי בדיוטי פרי:)

ואז היית לי שיחה עם כמה חברים טובים, שעודדו אותי לצאת לטייל לבד או לצאת מחוץ לקופסה ולחפש במקומות שעדין לא חיפשתי...וברגע שאפשרתי לזה ובאמת שחררתי ונתתי הזדמנות לרעיונות חדשים הגיעה הצעה מאמא שלי לנסות אצל בת דודה אהובה...שלחתי לה הצעה מגונה בפיסבוק, והתשובה לא איחרה להגיע:" בטח" יאללה איטליה...מתי נוסעות?!" ....ככה מצאתי את הפרטנרית שלי לטיול!

 

בשבוע שעבר מצאנו את עצמנו, אחרי סלפי בדיוטי, בדרך לטיול מאורגן וספונטני למילאנו וטורינו, איטליה...רגע לפני יום הולדתי ה-34 :)

המשימה הייתה מחלוקת לשתים:  לשבת על פסטה כמו בסצנה של גוליה רוברטס בסרט "לאכול להתפלל לאהוב", ולהתענג מכל ביס כאילו גילנו את האוכל בפעם הראשונה בחיינו... ולהגיע לראות את ארוס רמזוטי בהופעה חיה ולהתמוגג מכל צליל כדי ללכת אחורה בזמן לנערה בת ה17-16 ששמעה ארוס ולספר לה שהיא שיחקה אותה והצליחה להגשים גם את המשאלה הזו...אומנם באיחור קל של כמה שנים, אבל עם אותה ההתרגשות , אם לא יותר.

 

 

איטליה בנגיסה אחת

וכך היה, איטליה התגלתה כאימפריה קולינרית מהרגע שנחתנו מהמטוס בחמישי שעבר (מודה שמראש שלחתי מכתב התנצלות למירי בלקין ..חח, כי ידעתי שזה לא יהיה טיול דיאטי במיוחד:) ולמרות שהלכנו המון והשתדלנו לאזן ...בכל זאת גילינו שיש קיבה נפרדת רק לאיטליה ומהר מאד הטיול הפך לחוויה קולינרית ממדרגה ראשונה, כאשר התחנה הראשונה בטיול היתה סדנת בישול איטלקי שכללה: טירמיסו, רביולי עם גבינת גורגונזולה ואגסים, טאליטאלה שאנחנו הכנו בעצמנו, בולונז, וריזוטו בטעם גן עדן...כל זה עם שפית מקומית בבית שלה ובהשתתפות זוג ברזילאים שאחרי בישלנו ובישלנו...התיישבנו לארוחת ערב כיפית במיוחד מעורבבת בשפות ובאנשים אבל חוויה מאד מקומית ומלאת טעמים...וקיאנטי:)(יין איטלקי) סאלוטה!

 

 

יום שישי מצאנו את עצמנו בסיור טעימות, רק אנחנו והמדריכה ורוניקה בסיור אינטימי ופרטי בו לקחה אותנו למקומות הכמוסים של מילאנו בשכונות הכי מיוחדות ברארה ודואומו, שם חיכו לנו שש עצירות של אוכל ושתיה : גיאלטו(גלידה איטלקית), פיצה (כי חייבים!), קאמפרי וקוקטילים (באמצע הבוצר:),קוראסונים נימוחים בשוקולד ובריבה משובחת,פרמזן ושאר גבינות, לזאניה של חצילים שהשאירה אותנו פעורות פה וכמעט אכלנו גם את המזלג:)

 

והכל טעים, ומעורר אותך לחיים ולהבנה שהם כל כך מלאי טעם ושאולי אנחנו קצת נרדמנו בשמירה!

התחושה היתה אחרי שתי החווית האלה, שהגברנו את הווליום של החיים ואם עד עכשיו שמענו אותם בתדר שקט ורגוע, פתאום הרמנו את הסאונד והקשבנו טוב טוב לכל מה שיש ליקום להציע לנו...זו תחושת חיות נהדרת, מומלצת לכל אחד ואחת ...בלי קשר לקלוריות...לחיות בתחושת חופש מוחלטת ותאווה לחיים ולטעם שלהם.

 

 

תמיד לפנק לפנק לפנק

יום שבת,7.11.15. יום הולדת לי. נוסעות לטורינו ברכבת , הולכות קצת לאיבוד שגם זה חלק חשוב בכל טיול...אבל מכיון שהיו לנו עוד תוכניות בקנה, מהר מצאנו את עצמנו בדרך ליום ספא באחוזה מטורפת שכוללת שלוש קומות של מסאזים, בריכות ג'קוזי ומפלים בתוך האחוזה ובחצר, סאונות מטורפות עם מוזיקה ועם סרטונים, חדרי חושים וחדרי רגיעה עם מזרונים וNLP של דמיון מודרך או ערסלים ומוזיקה קלאסית או בכלל חדר אחר עם פופים ברצפה ומקרן בתקרה שמקרין וידאו של בריכה ואת שוכבת בפופ , מתבוננת על התקרה ומרגישה בקרקעית בריכה ואין יותר מרגיע מזה...העולם עצר מלכת ואנחנו פה כדי להתפנק!

 

https://www.youtube.com/watch?v=O8N8fSEF7XI

 

הזמן עובר ואנחנו מצאנו עצמנו משתדלות להספיק את רוב האטרקציות של המקום המקסים הזה שיזכר לעד כחווית ספא שהציבה רף חדש לכל הבאות אחריה... אך בלת ברירה במקום להשאר כמו סינדרלות עד חצות, אחרי כמה שעות של פאן במקסימום, ואחרי שהתעכבנו כמה רגעים בדרך לחדר ההלבשה כי הוציאו בופה עם יין, גבינות ואנטיפסטי....בתשע בערב מצאנו עצמנו מחוץ לספא, בצער רב...אבל בציפיה לאטרקציה שלשמה בכלל הגענו- הופעה של ארוס רמזוטי!

 

הגענו בטיסת מונית, החלפנו מהר כרטיסים בקופות, עברנו בידוק ביטחוני וברקע הבנו שארוס כבר הגיע והמוזיקה והאנשים היו באקסטזה ...ואנחנו נכנסו דוך ביציע הראשון שראינו מולנו....שלוש ,שתים, אחד והחלום הפך למציאות!

 

מצאתי עצמי ביציע מול הבמה כאשר מסביב אצטדיון עצום באנשים רוקדים ושרים, מוחאים כפיים ובבמה...ארוס רמזוטי....ואני בשלב הזה כבר התחלתי לדמוע מהתרגשות שלא ציפית לה ושהפתיעה גם אותי.

הרגשתי שאני על גג העולם, שהלכתי ראשונה על הירח ושתקעתי דגל, שניצחתי את כל מה שהגביל ועצר מבעדי בשנים האלה, הרגשתי שאני חיה בכל מעודי. מורני, בת הדודה שלי הסתכלה עלי בשלב הזה בתימהון..חח, הגיוני שגם היא לא ציפתה לדמעות שלי ולסערות שבי...שבטח נתפסו בעינה כמו מעריצה תמהונית של זמרים איטלקים שעד לפני יומיים , היא אפילו לא ידעה על קיומם!

 

חח, אבל יש דברים שלא צריך לדבר אותם, את פשוט רוצה לחיות את הרגע, לתת לעצמך לשמוח ולבכות...לתת לפנים שלך להתפרק ולהרכיב עצמו מחדש ולשמוח בחווית יום הולדת שלא תשכח עוד הרבה שנים מכאן.

 

האווירה היתה מדהימה, המוזיקה משובחת, הוידאו ארט יפיפיה וארוס (שקצת מזכיר את שלמה ארצי האיטלקי) נתן שואו באנרגיות של הופעה ראשונה למרות שהוא אחריי סיבוב רציני באירופה. מהר מאד החלפנו את מקומנו ביציע לכסאות במיקום טוב יותר ליד הבמה.

(המזל באיחור שלנו שכל המאבטחים יסתכלו על ההופעה ואנחנו באלגנטיות שיפרנו את מקומנו בהופעה ותפסנו מקום מצוין:)

 

השירים היו מוכרים, וחלקם חדשים ומרהיבים...הלהקה היתה מגניבה עם שתי זמרות נהדרות והאנשים בקהל היו מבוגרים, צעירים, גדולים , קטנים, נשים וגברים...והרבה הרבה איטלקית באוויר....לה דולצ'ה ויטה!

 

https://www.youtube.com/watch?v=xntxe91odLE

 

 

גאות ושפל- או מה עושים כשחלומות מתגשמים?!

אז מה עושים אחרי שחלום מתגשם?..זה כמו שעולים בהר , ועולים ועולים, ומתאמצים, ונושמים, ועוצרים שניה לראות כמה עלינו וכמה עוד נשאר, וממשיכים בנשימות אחרונות, ולבסוף אחרי כל המאמץ הזה מגיעים לפסגה, ורואים נוף נהדר ועצום של מדבר עוצמתי ומשגע שפתוח לכל עבר והרוח נושאת אותך על גבך ופתאום יש שקט כזה וזה רק את ואלוהים והנוף הפתוח....וברגע הזה את אומרת תודה, על כל מה שיש לך ועל כל מה שהשגת ומתמלאת גאווה על שהגעת לרגע הזה.

 

וגם מתכנסת בך לרגע תחושה של "מה עכשיו?" איזה עוד פסגות עכשיו?...אבל את מרגיעה את עצמך מהפחד הזה שיגמרו לך הפסגות, הרי את מכירה את עצמך ויודעת שתמיד תמצאי פסגות חדשות, אבל גם נותנת לעצמך שניה להיות ברגע הזה...בפסגה שכבשת...נותנת לעצמך להתענג על הרגע ולהנציח אותו בהיכל התהילה הפנימי שלך.

 

 

סאלוטה- לחיים!

לחיי החלומות שבקנה ולחיי כל האנשים הטובים שעוזרים לי להגיע אליהם ומלווים אותי בדרך...

ולחיי החיים שלי והיכולת לחיות  אותם בכל מעודם.

 

ארוס רמזוטי- הגעתי, ראיתי, כבשתי- Veni Vidi Vici!

 

https://www.facebook.com/dana.stavi/videos/10153805296617082/?theater

 

(כל התמונות צולמו ע"י דנה סתוי)

Please reload