© 2023 by NOMAD ON THE ROAD. Proudly created with Wix.com

לרהט את הלב- 4 סיפורים על אנשים מעוררי השראה ברהט- חלק ג

 

 

 צילום מתוך מאגר וויקס

 

חלק ג- ג'ולייט בדר 

תוך כדי ביסים מהכנאפה שלנו באוטובוס המאורגן שסידרו לנו, אנחנו חולפים בעיר ומרגישים קצת כמו בחו"ל, לפעמים זה נראה כמו סיפורי אלף לילה ולילה עם מסגדים מרשימים ויפים שגורמים לנו לדרוש מהנהג לעצור במקום וכמו תיירים טובים, יוצאים עם המצלמות לשטוף עיניים ולהצטלם כאילו היה הטאג' מאהל.

 

במציאות הישראלית אנחנו מודים בעצמנו שזה הכי קרוב שנגיע למסגד, ויש במחשבה הזו משהו מעט מצער. אבל שמחים להרגיש את החוויה של העיר שמשתנה מול העיניים ככול שאנחנו נוסעים משכונה לשכונה. ניכר לראות שגם רהט עצמה כמו הנשים שלה משתנה, ובדומה לאישה שמרהטת את חדרי הבית להוסיף להם צבע ועכשיוויות, כך מרגישים שזה הוויב שעובר על רהט עצמה שמתחדשת בשכונות חדשות ויפות, במסגדים חדישים ונוצצים, במגרשי משחקים וכדורגל, ומרכזי מסחר מודרניים ככול הערים.

מתוך המאהל הבדואי של ג'וליט- צילמה דנה סתוי

 

 

משהו מתחדש בעיר גם מבחינת התשתיות שלה ואנחנו נהנים מכבישים חדשים ותאורה שמזכירה את התאורה בנמל תל אביב. לרגע אפשר להתבלבל ומשהו בקידמה מפתיע גם אותנו שחשבנו מחשבות וסיטגמות על רהט ופתאום גילנו שהיא יותר מתקדמת ומודרנית ממה שתיארנו לעצמנו.

 

אבל המפגש עם הקידמה מתמזג ומתכתב כל הזמן עם המסורת והעבר, ואת זה אנחנו רואים בבירור בפגישתנו הבאה עם ג'ולייט בדר. אישה מטופחת ואסרטיבית, שמחכה לנו בפתח ביתה ומזמינה אותנו להתכבד ולהכנס לאוהל האורחים שלה שלבוש ממיטב הסממנים והסמלים של התרבות הבדואית האותנטית.

 

ג'ולייט גם היא לבושה בלבוש אותנטי חגיגי ונראת נרגשת לקראתו מה שפותח במהירות את הלב וגורם לנו להרגיש התלהבות מעצם החוויה והמפגש המיוחד והלא שגרתי.

ג'ולייט משתפת שהאוהל אורחים שייך במסורת לבעל והוא זה שמארח את אורחיו בזמן שהאישה לרוב מבשלת ומגישה את המטעמים אל האוהל. לי זה מזכיר מעט את סיפורי התנ"ך ואני מדמיין את שרה ורבקה מארחות כמו ג'ולייט בזמן שאברהם ויצחק מארחים את אורחיהם.

מרגיש כאילו בן רגע ירדנו במנהרת הזמן ואנחנו מוזמנים לחוות את ההרגשה של ישיבה במאהל עם כריות ומושבים נמוכים, להתכבד בתה וקפה חם ומתוק, זיתים וחמוצים שג'ולייט עצמה כובשת ומכינה בביתה ומוכרת למבקרים ובשכונה, ממרחי לאבנה וחומוס, ולחמים חמים והכל עוד לפני שהתחלנו בהסבר עליה ובסדנת הקאטייף שמחכה לנו.

 

 

סדנת אוכל להכנת קאטייף- מאכל מקומי- צילמה דנה סתוי 

 

ג'ולייט מבקשת את תשומת הלב ומספרת עליה ועל הדרך שעשתה בכדי לפתוח מאהל מארח שהיא מנהלת ומקבלת לביתה קבוצות מחו"ל וקבוצות ישראליות שרוצות לחוות חוויה קצת אחרת. היא משתפת שהמהלך לא היה קל ובהתחלה היו התנגדויות מצד הקהילה לכך שהיא תארח בעצמה ולא בעלה או הגברים בביתה.

בנוסף, ג'ולייט  שידרגה את האירוח והסיפור על המאכלים והחפצים הייחודיים שבמסורת הבדואית והוסיפה סדנאות שהיא מפעילה כמו סדנת הקאטאייף שהוא מעין בצק שהיא מכינה ממנו עיגולים כמו פנקייק ובו האורחים מתכבדים להוסיף גבינות צאן ותבלינים ולהדק בדומה להכנת רביולי או כיסונים אסייתים, ואת הקטאייף היא מטגנת במקום ומחזירה לאורח שמוסיף תערובות של אגוזים ושקדים , קוקוס ופיסטוקים וכמובן איך אפשר בלי דבש וסילאן.

 

מכינים קטאייף- מאכל מקומי- צילמה דנה סתוי

 

 

המפגש קצר לצערנו כי המדריכים שלנו לסיור שתיכננו לנו עוד שני מפגשים ביום הקצר הזה, מראים לנו שעונים ודורשים להזדרז ולנוע לאוטובוס כי ג'מאלאת מחכה עם סעודת רמאדן מלאה וזה בדיוק זמן סיום הצום והם צמים עד שנבוא אז חייבים לזוז.

לעצמי אני חושבת איזה עוד משפחה הייתה מחכה בצום בארוחה של אחרי כיפור בכדי לכבד את האורחים שלה במצוות קבלת אורחים, הרי כבר מבית הכנסת במעמד השופר אנחנו מפנטזים על העתה והעוגיות דבש של סבתא אז לחכות עוד חצי שעה אחרי שכבר מותר... זה כבר מעורר כבוד וכולנו מתיישרים מתוך הבנה מלאה ואמפתיה.

 

רהט בשעת שקיעה- צילמה דנה סתוי

 

בא לך ליצור קשר:

ג'ולייט בדר – סדנאות להכנת חמוצים ובישול בדואי אותנטי – 053-2319703

 

לרהט את הלב- 4 סיפורים על אנשים מעוררי השראה ברהט- חלק ד ואחרון

Please reload