© 2023 by NOMAD ON THE ROAD. Proudly created with Wix.com

איך יצאתי לטיול (סולו) לבד?- טיפים סופר מועילים למטייל/ת המתחיל/ה

פנטזתי רבות על הטיול הראשון שלי לבד, 
לכן לקחתי החלטה בשנה שעברה להתחיל את שנת הטיולים שלי עם יותר אומץ ושאיפה להגשים כמה שיותר משאלות שהבטחתי לעצמי שאקיים וגם על הדרך לפתוח את הלב, להתלהב ממשהו, להכיר אנשים חדשים, להתרגש לטובה ולטעום מהבריאה בביסים גדולים...

ורומא, פשוט הייתה אחת ממשאלות הלב האלו!
 

למה דווקא איטליה?

קודם כל כי כל הדרכים מובילות לרומא! (הייתי חייבת לשלב את זה באיזה משפט:) 

ונראה לי שזה שילוב של כל הסרטים שראיתי בתקופת האחרונה שהובילו אותי למסעות בכלל ולאיטליה בפרט,

כמו "לאכול, להתפלל, לאהוב ", ו" תחת שמש טוסקנהועוד (ששווה גם לקרוא אותם ועליהם בהוצאת כנרת זמורה דביר)

שעשו לי ממש חשק להיפתח להרפתקה טובה וכיפית קודם כל.

ושנית כל, מכיון שלפעמים בחיים צריך קצת הפסקה מהכול, לצאת לנשום ולחזור באנרגיות מחודשות.

קצת כמו "מסלול הנינג'ה" בטלוויזיה, שרגע לפני השלב הסופי של הקיר רואים את המתמודדים עוצרים לקחת נשימה,

כדי שיהיה להם כוח לפסגה הזאת.

אז הרעיון היה לצאת לשאוף אוויר וגם, מניחה שרומא זה מקום שמסמל אצלי איזו תשוקה לחיים...תאווה לאוכל טוב, להתרגשות מדברים יפים, חלמתי ללמוד אולי שפה חדשה גם בגיל 36, ולפגוש גם אנשים טובים באמצע הדרך שאוכל להרגיש מבורכת שהכרנו

ושיצאתי לטייל מחוץ לאזור הנוחות שלי ולגבולות ישראל.

ובעיקר,שזכיתי להכיר, להתרגש ולהתאהב... בחיים מחדש.
 

 מתוך הסרט "לאכול להתפלל לאהוב" - לטרוף את החיים:)

 

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים
אז אחרי שתכננתי וקיוויתי וכמעט קיבלתי רגלים קרות, לחצתי "שלח" והזמנתי טיסה...וזה קרה!

פעם ראשונה יצאתי לטייל לבד, בלי חברים שמחכים ביעד כמו ברצלונה, בלי חברות שמצטרפות לאמצע הדרך כמו בקארייבים,

הפעם איטליה התמקמה לי על מפת הלב וממש רציתי לחקור אותה "סולה", לבד.

 

המהלך עצמו להתניע היה לא פשוט, לא מזמן יצא לי לקחת טרמפ מישהי מקסימה מאחת הסדנאות שהשתתפתי בהם לאחרונה והשיחה התגלגלה לנדודים וטיולים ומפה לשם כששיתפתי אותה בחוויה הזו של "טיול סולו" הדבר הראשון שהיא אמרה שבא לה גם!

ואז הגיע ה"אבל..." והיא שיתפה שפשוט אין לה אומץ בגלל כל כך הרבה פחדים.

אז מצאתי את עצמי מספרת לה על הטיול הזה לאיטליה ואיך בניתי לעצמי מדרגות ורשת ביטחון שלאט לאט סדקה את כל חומות ה"אבל" שבי והשלימה לי את החסר כדי שאוכל באמת "לעבור את הקיר".

מדהים לגלות שיש עוד הרבה א/נשים שחוששים מטיול לבד, כמו שאני הרגשתי לפני הקפיצה הגדולה...אבל הסוד טמון בקהילות שאנחנו מקיפים את עצמנו.

ככה אנחנו אף פעם באמת לא לבד.

 

 כובשת יעדים והפעם טיול סולו ברומא ופוזיטנו- צילום דנה סתוי

 

"לעבור את הקיר" או כמה שלבים שיכולים לעזור בדרך לביצוע טיול סולו(לבד):

1.לא צריך להמציא גלגלים, צריך ללמוד ממי שכבר קפץ למים ומחכה לכם שתצטרפו אליו- אני קיבלתי המון השראה מהקבוצה של נינה סודין  Nina Sodin שנקראת "מטיילים לבד משתפים"' . הקבוצה נתנה לי אומץ להגשים את זה, כשראיתי שיותר ויותר נשים מממשות טיולי סולו בלי להתנצל או לחשוש מהמהלך. התייעצתי לגבי היעד, שאלתי את כל השאלות המביכות והפעורות וגיליתי קהילה חמה וסופר מבינה ללבי, נעזרתי בטיפים והכוונות איך להקל על הנחיתה ביעד שתייהי רכה ואיך לרפד את הסביבה שלי באנשים מהקהילה עצמה שנמצאים ברדיוס סביר ביעד ולכל בעיה אוכל להיעזר בהם או אפילו לבלות איתם מעט כמו חברים לשעת צרה. ב"למטייל" יש קונספט כזה של מציאת חבר לנחיתות רכות ביעד ובדר"כ זה למקומות רחוקים ולטיולי אחרי צבא כמו דרום אמריקה או הודו וכו, אז כאן  במקום לנסוע עם הבן אדם, אתה נוסע עם קהילה שלמה שמוכנה לעזור פיזית (מי שנמצא ביעד) או מילולית ולתת מהידע והניסיון שהם רכשו כדי שהחופשה שלך תהפוך באמת לחלומית וזה סוג של חופש של "להיות בלי אבל להרגיש עם...", הכוונה שהרגשתי שאני מטיילת לבד, אבל ביחד עם קהילת מטיילים שלמה וחכמה.
 

 


2."נוודים דיגיטלים"- שם קוד לעבודה הבאה של דור ה-X, Z, Y. מסתבר שיש קונספט כזה, אנשים שקצו להם מעבודה משרדית תחת ארבע קירות והחליטו להחליף את הקירות בדקלים אקזוטים, בקרוז במלדייבים או בכל מקום אחר בעולם שאינו כובל אותם בזמן או בשעון נוכחות. זו גם קהילה שהולכת ותופסת תנופה אדירה בשנים האחרונות ויצא לי העונג להכיר רבים מקהילת הנוודים הדיגיטליים הישראלית בהובלתו של נמרוד דין קיכל המוכשר והנהדר, המארגן אחת לכמה חודשים כנס של יום סופר מרתק ועמוס בהרצאות ולמידה בכדי שהקהילה הזו תתרחב ובכדי שעוד ועוד נוודים בפוטנציה יוכלו ללמוד איך לעוף על החלום הספציפי הזה.

 

 

 כנס נוודים דיגיטליים ישראלים בהובלת נמרוד דין קיכל- צילום מתוך הדף נוודים דיגיטליים ישראל

 

נמרוד, מבין ללבם של אלו שמאד רוצים לעשות את הצעד אבל צריכים לגבות את עצמם עם עוד כמה צעדים לפני מבחינת זכויות וחובות בארץ כתושב שלמרות הנוודות יש לו כתובת למכתבים, וגם עזרה בפיתוח עסק שיכול להניב ממרחקים או מכל מקום בעולם ובדרך כלל יש שם למידת עמיתים פוריה מאד לגבי מקצועות מגוונים ורעיונות יזמיים מעיצוב אתרי איטרנט ועד הרצת חנויות אונליין עם פרטי עיצוב באמזון ובאי ביי, הרצת וובינרים והרצאות אונליין בתחומים שונים מאוטומציה ועד לימוד שפה או קאוצ'ינג רוחני ועוד רעיונות רבים וטובים ובעיקר מקוריים.

נמרוד דין קיכל- צילום מדף הבית שלו "איפה דין?" בפיסבוק

 

אני אוהבת את הקהילה הזו ולוקחת בה חלק למרות שאני עדין לא נוודת דיגטליית פר אקסלנסס, אלא מתחברת ומתכתבת עם תחום הבלוגינג והטיולים שלי ומוצאת שם שיש לי הרבה במשותף עם האנשים הפתוחים לחוויות והנדיבים האלה. 

כשבאתי לתכנן את הטיול לרומא, העלתי את התהיות שלי בקבוצה וקיבלתי הרבה פידבקים וגם כמה עזרות פרטניות ביניהם שוחחתי עם אחד הנוודים שכתב לי בצט' היכן הוא מטייל באיטליה ומה עשה בעצמו ברומא ואיך טייל שם לבד ואפילו הציע להיעזר בו אם אני מגיעה ולא מסתדרת ומקסימום לבוא לכיון שלו, עדין באיטליה רק בעיר אחרת.

וזה גם עוד סוד קסם בנוודים דיגיטליים, מכיון שהם מרבים בנסיעות ובנדודים הם פתוחים להכרויות ולחברויות, אנשים סופר חברותיים בהגדרה וגם מאד אוהבים ברובם לתרום מהידע והניסיון שלהם ולעזור לחבר אחר בקהילה. יש תחושה של אחוות לוחמים, וזה עוד מדרגה מבחינתי בדרך אל היעד. 

 

3."זרועות פתוחות" או תשתית שתחכה לי ביעד ותעזור לי להתאקלם בהצלחה:

כאן יש לי כבר שני פתרונות שיצא לי העונג לגלות וגם לנסות על בשריי והם אלו שגרמו לי סופית ללחוץ על כפתור ה"הזמן כרטיס לרומא". הראשון היה להשתבץ במסגרת לימוד איטלקית בבית ספר לשפות ברומא וללון בבית של משפחה מקומית והדבר השני ועליו הרחיב בפוסט הבא, היה להזמין לי מקום בטיול נשים מפנק ,אינטימי וסופר חוויתי לחבל אומבריה באיטליה עם המדריכה הלא קונוונציונלית בעליל, רות רונן וטיולי "כנפי רוח" שלה.

 

צילומי מסך של אתר כנפי רוח ואתר DILIT


אני הקשבתי לרחשי ליבי המשתוקק אך מפחד והחלטתי לעשות את זה בהדרגה ובחרתי להתחיל שבוע אחד לבד ברומא, אבל ריפדתי אותו עם Dilit International House Romaמסגרת לימוד איטלקית בבית ספר לשפות לאורך השבוע,שקיבלתי בהמלצה מבלוגרית חברה בשם כרמל, שהייתה שם בדיוק שבועיים לפני , ראתה כי טוב ועדכנה אותי בפרטי בכל הפרטים כדי שגם לי תיהיה מסגרת חברתית, גם אם לא מחייבת, אבל לפחות כך אכיר אנשים ואת המקום דרך שגרה מסוימת ואותנטית.
 

 תמונות מתוך שבוע לימודי איטלקית ברומא עם אנשים מכל העולם ובחברה טובה מאד!


ובנוסף, כחלק מהאירוח כשמזמינים מקום ב-Dillt מציעים גם מקום לינה במחירים שונים ומסגרות שונות ואני הזמנתי לי  מגורים בבית של משפחה מקומית שהצמידו עבורי דרך בית הספר, שלמרות שמדובר בחדר ואין מחייבות כלפי המארחים כמו מעין צימר נוח עבורי, עדין יש מישהו מקומי שם שאוכל להיעזר במידה ואצטרך וזה כבר רעיון טוב ומרגיע (קודם כל אותי ואח"כ את המשפחה שלי!:)

 תמונות של החדר והשירוקלחת שלי בדירה של בעלת הבית האיטלקייה שלי ברומא- חוויה אותנטית מקומית!

 

בשבוע השני לשהותי באיטליה בחרתי להצטרף לטיול שהגיע מארץ ,אסף אותי בשדה התעופה והוביל אותי למסע בחבל אומבריה המשגע שלא הייתי מכירה אותו ללא רות רונן וטיול "כנפי הרוח" שלה.

זו הייתה תחילתה של ידידות נפלאה עם רות, כיון שכל כך נהנתי מהקונספט שלה שחזרתי לעוד שני טיולים שהיא מוציאה לרומניה, באזור יאשי עליו אפשר כבר לקרוא פה ובאזור הקרפטים אבל זה כבר בפוסטים אחרים. הטיול עם רות היה מאורגן נכון, ולא לבד (נכון...צודקים הבטחתי טיול סולו אבל... מודה שזה היה חלק מתוכנית המגירה שלי לכל מקרה שלא יצליח לי שבוע לבד ברומא!) ועובדה שזה הצליח בגדול ושימש עבורי תשתית מחבקת לחלק השני והאחרון של המסע הזה.

 

זאת אומרת שקבעתי להיפגש איתה ועם הקבוצה בשדה תעופה ברומא, אחרי שכביכול התנסתי בטיול לבד, וכדי שלא אחזור עם הראש בין הרגליים מהרפתקה שיכולה להיות מדהימה אבל גם יכולה להיות מאד בודדה וכושלת... לא  רציתי לקחת ריזיקה וריפדתי את הטיול שלי בחלקו הסופי בטיול נשים כיפי ושונה לחלוטין בנוף מהטיולים המאורגנים הרגילים.

 

זו גם היתה אחת ההחלטות היותר טובות שעשיתי עבורי, כי כמו שיש סדנאות להעצמה אישית ברגעים שצריך קצת אוויר, ככה יש את הטיולים של רות שהם נתפרים ממש למידות הלב שלך ומצליחים למלא אותו בשמחה, בהתרגשות, בחברות, בהקשבה לדברים שבקישקע וזה, למרות שהוא בנוי על תפאורה של קבוצה והיעדים מאורגנים מראש, כל קשר בין זה לבין טיול מאורגן קלאסי הוא מקרי בהחלט!

כי רות, היא מדריכת טיולים של הנפש, היא לא תיקח אתכן למוזיאונים או תספר לכן היסטוריות נשכחות, אלא תיקח אתכן למסע בתוך עצמכן ותראה לכן גלריות וסיפורים של המוזיאון הפנימי שלכן וכל זה באמצע טבע עוצר נשימה או ריקודים על ההרים והגבעות.

 

תמונות מתוך המסע לחבל אומבריה עם רות רונן

 

רות תעזור לכן לבדוק אם המקום הפנימי שהגעתן אליו הוא מדויק לכן או לא?!

ואם שכחתן את הדרך לעצמכן, היא תזכיר לכן שכל מה שהיה הוא היסטוריה, ומכאן והלאה העתיד שלכן תלוי בצעדים הבאים ובטיולים שלה קורים ניסים ונפלאות...

ואומנם זה טיול בחבורה ולא סולו בהגדרה, אבל למרות הכל...את כמטיילת מצליחה בטיול כזה להעמיק ולצלול פנימה לתוך תוכך כדי לחוות התעור-רות מחדש וגם להרוויח על הדרך קהילה שלמה של מטיילות וחברות.

וזה  כבר פותח לבבות.

 

המסע הזה הוא ביחד, עם אנשים טובים ומלאי אור, אבל הוא גם מאפשר לך לעשות צעדים בתוכך לבד ולחזור לארץ הרבה יותר שלמה ושלווה וזו גם עצת קסם למי שמחפשים טיולים שהם לא כל כך סולו אבל שפונים לסול= לנשמה.

 

סיכום בינתיים, מסתבר שטיולי סולו (לבד) יכולים להיות אדירים אם מרפדים אותם נכון בכריות ובעיקר בציפיות הנכונות, אז ממליצה לכם להכנס ללינקים ולהתרשם מעצמכם מהקבוצות והקהילות השונות ומוזמנים גם לשתף בתגובות, אם הפוסט הזה עזר לכם או גלגל אתכם לטיול כזה או אחר?!

אני יודעת שנשארתם עם טעם של עוד, אבל כדי לא להעמיס הרבה מלל, בחרתי לפצל את החוויה האיטלקית הזו לשני פוסטים נפרדים ועמוסי חוויות וקישורים על החוויה מהטיול לבד עם בית הספר לשפות, הלינה בבית של המשפחה האיטלקית ואפילו לקינוח וויקנד שגנבתי בפוזיטנו המדהימה  ודרך אמלפי שהיתה הדובדבן שבקצפת עבורי.

 כבשתי את פוזיטנו ויש לי הרבה טיפים בדרך (האמלפי המשגעת) לשם:)

 

וגם אשתף ואפרט מעט יותר על הטיול המדהים עם רות רונן לחבל אומבריה, כדי שאם יבוא גם לכם טיול כזה לנשמה עם הרבה שמחה, חברה טובה ופינוקים, תדעו בדיוק לאן ללכת וככה אני ארגיש "שאני מעבירה את זה הלאה" ומעניקה לכם את מה שהעניקו לי ועבורי כל אותם נוודים דיגיטלים, חברים למסעות, מטיילי סולו ובלוגרים שהביאו אותי לסכם את החוויה האיטלקית הזאת!

 

אז קדימה, זו השנה שלכם/ן, צאו לטייל!
ממני באהבה,

דנה סתוי

 

Please reload